השבתונים השבועיים והשנתיים
בתנ"ך כתוב "כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת--וַיְקַדְּשֵׁהוּ." (שמות כ, י ; דברים ה, יד). השבת מתחילה בשקיעת החמה ביום בשישי ונמשכת עד לשקיעת החמה ביום במוצאי השבת. זהו "סימן" בין אלוהים וצאן מרעייתו – סמל ל-"מנוחתו" של אלוהים, ומזכיר לנו כי אלוהים הוא הבורא. יום השבת מסמל את המילניום – מנוחת 1,000 השנים הקרבות בהן יחזור ישוע כמלך מלכי המלכים (איגרת אל העברים 4:1-4 ; ההתגלות 20:4-6).
ישוע המשיח, השליחים והכנסייה הקדומה הקפידו לקיים תמיד את מצוות השבת (לוקאס 4:16 ; מעשי השליחים 17:2) ואת מצווה זו יקיימו "כל-בשר" במהלך שלטון המילניום של ישוע על פני כדור הארץ (ישעיהו סו, כג).
החגים השנתיים מפורטים בספרים ויקרא כג ודברים טז. ימי החג הקדושים האלו הם נצטוו על ידי האל ויש לקיימם "לדורות" (ויקרא יג, יד, כא, לא, מא). הכנסייה במאה הראשונה קיימה את מצוות השבתונים השנתיים (מעשי השליחים 2 ; 12:3-4 ; 18:21 ; 20:6 , 16 ; 27:9 ; הראשונה אל הקורינתים 16:8 ). שבתונים אלו ימשיכו להישמר גם במהלך שלטון המילניום של ישוע (זכריה יד: א, ט, טז-יט).
חגי האל לאורך השנה מייצגים את שבעת הצעדים החיוניים בתוכנית הישועה שלו:
לפרטים נוספים בנושא זה, קראו בבקשה את עלון המידע שלנו החגים וה: תוכנית האב של האלוהים