השבת ומועדי יהוה

בתנ"ך כתוב: "כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ" (שמות 20:11). השבת מתחילה עם שקיעת החמה ומסתיים עם השקיעה: "מערב עד ערב", בדיוק כמו ביום הכיפורים עושה (ויקרא 23:32).

השבת הוא "אות" בין אלהים וצאן מרעיתו – סמל ל-"מנוחתו" של אלהים, ומזכיר לנו כי אלהים הוא הבורא (שמות 31:12-17). יום השבת מסמל את המילניום – מנוחה של 1,000 שנים, במהלכן ישוע המשוח ימלוך כמו מלך המלכים (עברים 4:1-4; ההתגלות 20:4-6).

ישוע המשיח, השליחים, והקהל המקורי תמיד שמרו את השבת (לוקס 4:16; מעשי השליחים 17:2). "כל בשר" ישמור על השבת בתקופת שלטונו המילניום של המשיח על הארץ (ישעיהו 66:23).

שבעה "מועדי יהוה", עם הימים הקדושים שלהם, מתוארים בתורה. הרשימה המלאה של "מועדי יהוה" ניתנת בספר ויקרא 23. הקהל המקורי גם הקפיד שיימצאו "מועדי יהוה" (מעשי השליחים 2; 12:3-4; 18:21; 20:6, 16; 27:9; קורינתים א' 5:7-8; 16:8). המועדים האלה יישמרו בתקופת שלטונו המילניום של ישוע המשיח (זכריה 14:16-19).

"מועדי יהוה" לאורך השנה מייצגים את שבעת הצעדים החיוניים בתוכנית הישועה שלו:

1. חג הפסח מייצג את הקורבן של ישוע המשיח, "שה האלהים" (יוחנן 1:29, 36; התגלות 5:6) שהוקרב עבורנו (קורינתים א' 5:7). ישוע ייסד את חג הפסח של הברית החדשה בעזרת סמלי הלחם והיין (קורינתים א' 11:23-26).
2. חג המצות, שבעת ימי איסור אכילת חמץ, מסמלים את טיהור את-"רעה ורשע" מחייהם של המאמינים, וקבלת אורח החיים אותו ציווה אלהים: "מצת התם והאמת" (קורינתים א' 5:6-13, תרגום של פרנץ דליטש; לוקס 12:1).
3. חג הביכורים (שבועות) מייצג את הקציר הקטן של המאמינים בישוע אשר יקצרו ב-"תחייה הראשונה" (התגלות 20:4-5) כ-"ביכורים" שלו (ויקרא 23:17)..(
4. זכרון תרועה ("ראש השנה") מצביע באופן נבואי על הביאה השנייה של ישוע המשיח, בתקיעת השופר השביעית בסיומה של תקופת העימותים ומלחמות אחרית הימים (מתי 24:31; קורינתים א' 15:52; תסלוניקים א' 4:13-17; התגלות 11:15-18; 19:15; זכריה 14:9).
5. יום הכיפורים מסמל את גירוש השטן ואת הפיוס של בני האדם עם האלהים (ויקרא 16:8, 10, 15-28; התגלות 20:1-3).
6. חג הסוכות מסמל את העולם הנפלא לבוא תחת שלטון ישוע המשיח והקדושים (זכריה 14; מתי 9:37-38; 13:1-30; לוקס 12:32; מעשי השליחים 17:31; התגלות 12:9; 20:4-6).
7. היום הגדול האחרון (יוחנן 7:37), או שמני עצרת (נחמיה 8:18; ויקרא 23:36, 39), מייצג את הדין שיערך בסוף שלטון המילניום של ישוע המשיח על פני כדור הארץ (התגלות 20:11-12).

לפרטים נוספים בנושא זה, קראו בבקשה את החוברת המידע שלנו, המועדים: תוכנית האב של האלהים.